צו ירושה

צו ירושה הוא צו משפטי המצהיר מי הם יורשיו של הנפטר ומה חלקו של כל יורש על פי דין ( להלן: "עיזבון").

חשוב לציין כי הצו אינו מפרט את פרטי הרכוש.

בהיעדר צוואה, חוק הירושה, תשכ"ה-1965 מגדיר את סדר היורשים ע"פ דין.

במקרים בהם הנפטר הינו ערירי (=אין יורשים) עזבונו מועבר לידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים (להלן:"המדינה").

סדר היורשים בהיעדר צוואה וע"פ חוק הירושה, תשכ"ה-1965:

תמצית הטבלה:

1. שיטת הירושה מתבססת על קשר דם, למעט בן/ת הזוג, הבאים בתור הם ההורים, ולאחר מכן הצאצאים.
2. אם מי מיורשי הנפטר, נפטר אחריו – חלקו עובר ליורשיו ע"פ צו ירושה/קיום צוואה.
3. בן הזוג יירש הכל, רק במידה ואין לנפטר הורים/אחים/ילדים.
4. אם אין לנפטר יורשים – עיזבונו עובר לידי המדינה ונשמר כמה שנים כדי לאפשר ליורשים לרשת לאחר חלוף זמן.

** ידועים בציבור, ע"פ סעיף 55 לחוק הירושה:

זכות הירושה של ידוע/ה בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים אך ורק במידה והידועים אינם נשואים לאחרים וכאשר מוכיח בן/ת הזוג כי הוא והמנוח קיימו משק בית משותף.

איך ניתן להשיג צו ירושה?

יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, ככל ואין מתנגדים –העניין נשאר בין כותלי הרשם לענייני ירושה ומתבצע שם. ההליך עשוי להימשך בין חודש ל– 6 חודשים.

הבקשה תוגש לפי מקום מושבו על המוריש, במידה ואינו מתגורר בארץ יוגש לפי מקום המצא נכס מנכסי העיזבון או לאחד מבתי הדין הרבניים. במידה ולמוריש לא קיים מקום מגורים קבוע במדינת ישראל ואין לו אף נכס במדינת ישראל, לא קיימת האפשרות להגיש את הבקשה במדינת ישראל. 

צו הירושה מהווה אסמכתא משפטית ובעזרתו ניתן לבצע העברת זכויות במקרקעין ע"ש היורשים, לקבל כספים או זכויות אחרות שהיו מופקדות ע"ש המוריש אצל צד ג' (כגון בנקים, חברות ביטוח וכד')

רשות המסים לעניין צו הירושה:

סעיף 49(ב)(5) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963, קובע כי הורשה אינה נחשבת כעסקת מכירה, לפיכך פטורה ממס שבח.

התנאי:

– המוכר הינו בן זוגו, או צאצא, של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש.

– לפני מועד פטירתו היה המוריש בעלים של דירת מגורים אחת בלבד.

– אילו היה המוריש בחיים והיה מוכר את דירת המגורים – היה פטור ממס בשל המכירה.